מפני ששלטו היוונים על ישראל, והחשמונאים לחמו בהם, וביום כ"ה בכסלו נחו מהמלחמה, וזה חנו - כה, יוצא חנוכה.
* יש אומרים טעם שקראו להם ימי חנוכה, מפני שנחלקו בית שמאי ובית הלל בדין נרות חנוכה, שבית שמאי אומרים ביום הראשון מדליק שמונה ובכל יום פוחת והולך. ובית הלל אומרים, ביום הראשון מדליקים אחד ובכל יום מוסיף והולך. וההלכה כבית הלל, וזהו ר"ת חנוכה-ח' נרות, והלכה כבית הלל.
v….....
סגולות של נר חנוכה
בכל יום לאחר הדלקת נר חנוכה נוהגים לומר מזמור ל' בתהלים: "מזמור שיר חנכת הבית לדוד..." - מרומז האור של חנוכה שהוא האור הגנוז לצדיקים לעתיד לבוא, לכן גם מי שנמצא במרה (דכאון) אומרים לו בחנוכה שיסתכל בנרות חנוכה מספר דקות כל ערב כפי שהיו עושים גדולי עולם, כי האור של הנרות מביא שמחה. וזה נרמז בר"ת של הפסוק - "מזמור שיר חנוכת הבית" - אותיות שמחה.
כתוב (משלי ו' כ"ג) נר מצוה ותורה אור.
כתוב בספרים הקדושים כי לנר יש תנועה ימינה שמאלה מעלה מטה, וזאת הסיבה שהיהודים שלומדים תורה ובשעה שהם מתפללים הם מתנועעים, כי זו תנועה של הנשמה וכתוב (משלי כ' כ"ז) נר ה' נשמת אדם, ומרומז במזמור (בפסוק ד'): "העלית מן שאול נפשי" - ר"ת נשמה. כי האור של חנוכה מסוגל לרפא את הנפש. אומרים על נרות חנוכה שהנרות "מספרים", דהיינו מלאי קדושה, ומאירים את האמונה, וגדולי עולם היו מסתכלים על נרות חנוכה והיו רואים מסוף העולם ועד סופו. גם אם אנחנו לא מסוגלים "לראות"...מספיק להביט וזה כבר עושה טוב לנשמה.
ומדוע זה עושה טוב לנשמה? כי לאדם יש כוח הדמיון. כח הדמיון הוא בבחינת "דם", דם לשון של דמיון (וניתן לנו להדמות במעשינו לבורא, כמ"ש מה הוא רחום אף את רחום וכו'). דם הוא גם לשון שתיקה "דום" כמו שכתוב "דום לה' והתחולל לו", שתי הדברים מבחינת דמיון ומבחינת שתיקה הם ענייני נרות חנוכה, זאת הסיבה שגדולי עולם היו יושבים כחצי שעה מול נרות חנוכה, ומתבוננים באור נרות חנוכה, ובנפלאות ה' שהנר מרמז.
שמן זית מרמז על חוכמה כמו שחז"ל כתבו הרואה זית בחלום יצפה לחוכמה, והסתכלות בנר מצוה מושך חוכמה לאדם.
עניין של שתיקה מרומז בנרות חנוכה כתוב סייג לחוכמה שתיקה, מי שיודע לשתוק ידע לדבר הרבה אח"כ, השתיקה זו היא התבוננות, כשאדם שותק פירוש שהוא מבטל את כוח הדיבור כלומר שהוא לא יכול לסמוך על עצמו אלא על בורא עולם, ומתפלל לד' שיתן לו את כוח הדיבור ושידבר נכונה, ולכן לפני תפילת שמונה עשרה אומרים: "ה' שפתי תפתח ופי יגיד תהלתך".
עוד מסופר על צדיקים שהיו מסתכלים על הציצית לפני שהיו מדליקים נר חנוכה, כי "אין לנו רשות להשתמש בהם אלא לראותם בלבד כדי להלל לשבח...".
עיקר הבריאה של עם ישראל היא כדי לספר תהילות ד' כפי שכתוב "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו", ולכן צריך להסתכל - 'לראותם בלבד', עצם הראיה מביא אותו להודות ולהלל את ד', ולכן מסתכלים בציצית לפני שמסתכלים בנר כדי לנקות את העניים ולזכור את תרי"ג מצוות ולטהר את המחשבה, ציצית היא מלשון להציץ, וכתוב בפר' ציצית "וראיתם אותו וזכרתם את כל מצוותי והייתם קדושים", כלומר שראית חוטי הציצית מביאה לטהרת המחשבה. לכן לאחר שהתבוננו בציצית וזכינו לטהרת המחשבה, טוב להמשיך ולהתבונן בנר חנוכה. ואז האדם מגיע ע"י הבטה בנר חנוכה למצב של להודות להלל ולשבח...
(מדרשה של הרב שיינברג שליט"א)
כמה נרות מדליקים בחנוכה
שנינו בגמרא (שבת כא:) : מצות חנוכה נר- איש וביתו, והמהדרין - נר לכל אחד ואחד מבני הבית. והמהדרין מן המהדרין, יום ראשון - מדליק אחת, מכאן ואילך - מוסיף והולך.
ופירשו בעלי התוספות דהמהדרין מן המהדרין לא סבירא להו כהמהדרין, להדליק לכל אחד נר אחד, ולכן לא היו מדליקין אלא נר אחד לכל בני הבית.
כתב הרמב''ם (ה' מגילה וחנוכה פרק רביעי) : כל בית ובית מדליק נר אחד... והמהדר מדליק נרות כמנין אנשי הבית... והמהדר יותר... מדליק נר לכל אחד בלילה הראשון, ומוסיף והולך...
והנה הבית יוסף (בשו"ע סעיף ב') פסק כהתוספות - שזהו מנהג ספרד, וגם המגיד משנה כתב שכן היה מנהגם. והרמ"א פסק כהרמב''ם.
כותב המהרש"ל (רבי שלמה לוריא) והבן איש חי (רבינו יוסף חיים) שמספר התיבות שיש בפיוט "הנרות הללו", בנוסח המתוקן יש בו ל"ו (=36) תיבות כמנין הנרות של כל שמונת הימים (בלי השמש).
עוד מרומז בפסוק נפשנו כצפור נמלטה מפח יוקשים הפח נשבר ואנחנו נמלטנו (תהל' קכ"ד, ז').
"פח" =84, "נשבר" - חלק את 84 ב-2 יצא 44 (36 נרות ו-8 לשמש).
v….....
* ה"בית יוסף" שואל (סימן תרע') : מדוע קבעו שמונת ימים? הרי בפך היה שמן כדי להדליק לילה אחד, נמצא שלא נעשה הנס אלא בשבעה לילות? והטעמים להדלקה שמונה ימים:
טעם ראשון : מה שמצאו פך שמן טהור חתום בחותמו של כהן גדול, זה גופא היה נס. טעם שני : אחר שנתנו את השמן במנורה, נשאר הפך מלא כבתחילה וראו את הנס כבר ביום הראשון. טעם שלישי : שרוקנו את כל השמן לתוך המנורה, ונרותיה דלקו כל הלילה, ובבוקר היו נרות המנורה מלאים שמן, וכן בכל לילה ולילה.טעם רביעי : חלקו את השמן שבפך לשמונה ימים, כדי שהמנורה תהיה דולקת שעה קצרה בכל ערב, ונעשה נס שמאותה כמות האירה המנורה כל הלילה, כל שמונת הימים.
טעם חמישי: שבלילה הראשון עשו פתילות דקות כדי שלא ישאבו אלא שמן מעט וגם חלקו את השמן ונתנו במנורה מעט כדי שיספיק השמן לשמונה ימים - ונעשה נס והדליקו נרות המנורה באור גדול כל הלילה, וכן בכל הלילות . ולכן יש במצות נר חנוכה ענין של מהדרין מן המהדרין, כיון שעיקר הנס לא בא אלא על הידור מצוה.
טעם שישי : שדפנות הפח אכלו מן השמן מעט ולאחר שנתנו השמן במנורה לא היה כדי להדליק אפילו יום אחד . טעם שביעי : לפי שהיוונים גזרו על המילה והיתה גזרה זו קשה עליהם מכל הגזירות מפני שיש בה הפרת ברית וכשגברה יד החשמונאים עליהם שמחו על חידוש ברית מילה שניתנה לשמונה ימים ועליה סמכו גם את חגם- שמונה ימים. טעם שמיני בדרך הדרש: שהיוונים רצו להוציא מלב ישראל את האמונה שהקב"ה מנהיג את העולם בהשגחתו, אלא הכל מתנהג בדרך הטבע, וכבר היו רבים מישראל נוטים אחר אחריהם. כיוון שראו את הנס שלא כדרך הטבע, היו הכל רואים שהכל מהשגחתו יתברך, ואפילו בשעה שהעולם מתנהג בדרך הטבע - גם אז מיד ה' הכל ומהשגחתו. ולכך אנו אומרים בפיוט לחנוכה : "בני בינה ימי שמונה קבעו" וכו'. כלומר, מתוך שהיו בני בינה, הבינו דבר מתוך דבר : מתוך הנס הבינו שהשמן הרגיל שבדרך הטבע - גם הוא נס.טעם תשיעי בדרך מוסר השכל : שלא נתיאשו מלהדליק גם ביום ראשון כיוון שאמרה התורה : "נר תמיד" וידעו שמחר לא יהיה להם מה להדליק. והוא הנס הגדול שמקיים את עם ישראל בכל דורותיו וגלויותיו. שאילו באו לעשות חשבונות מה יהיה ביום מחר לא יוכלו להתקיים אפילו יום אחד, אבל ישראל אין עושים חשבונות אלא שמים בטחונם באלקיהם וכל רגע וכל מעשה קטן שיש בידם לקיים דבר ה' הם שמחים ועושים באמונה תמה ואינם מהרהרים.
בלב יהודי -פורטל יהודי בראש צעיר מאמרים בנושאי התפתחות אישית ,חומר מגוון בנושאים יהודיים ואקטואליה .
